Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 11b
הַמְנַשֵּׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה. תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא: בְּעֶגְלָה הַמּוֹשֶׁכֶת בְּקָרוֹן.
Traduction
One who cuts the hooves of the animal, severing the legs from the knee and below, does not render the animal a tereifa. It is evident from the baraita, which discusses the cases in which an animal is rendered a tereifa and is therefore unfit to eat, that it is discussing kosher animals. The Gemara answers: Rav Pappa interpreted the baraita as referring to the calf that pulls the king’s coach, a kosher animal of which the king made use.
Rachi non traduit
מנשר. משיר וחותך פרסות שני רגליה:
מן הארכובה ולמטה. אבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא:
בעגלה המושכת בקרון. שיושב בו המלך דהיינו כלי תשמישו:
יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ. אִיבַּעְיָא לְהוּ, הֵיכִי קָתָנֵי? יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַנָּחַת בְּלוֹרִיתוֹ, אוֹ דִלְמָא יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַעֲבָרַת בְּלוֹרִיתוֹ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא תַּרְוַיְיהוּ: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַנָּחַת בְּלוֹרִיתוֹ, יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַעֲבָרַת בְּלוֹרִיתוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches: The day of shaving his, i.e., the gentile’s, beard and his locks. A dilemma was raised before the Sages: What is the mishna teaching here? Is it referring to the day of shaving his beard and head, when he cuts the hair of his head and as a result his long locks at the back of his head are left as a form of idol worship? Or perhaps the mishna is speaking of the day of shaving his beard and removing his locks, which are removed some time after they were left on the head? The Gemara responds: Come and hear an answer, as both opinions are taught in baraitot: One baraita mentions the day of shaving his beard and head when his long locks at the back of his head are left, whereas a different baraita specifies the day of shaving his beard and removing his locks.
Rachi non traduit
יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודלי''ץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים:
והעברת בלוריתו. לסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה:
דתניא תרוייהו יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו. ותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:
Tossefoth non traduit
תגלחת זקנו והעברת בלוריתו. נראה דלהכי קתני תגלחת זקנו גבי העברת בלוריתו והנחתו לפי שבשתיהן היו רגילין לגלח:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹד אַחֶרֶת יֵשׁ [לָהֶם] בְּרוֹמִי, אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה מְבִיאִין אָדָם שָׁלֵם, וּמַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל אָדָם חִיגֵּר, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמַנִּיחִין לוֹ בְּרֹאשׁוֹ קַרְקִיפְלוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
Traduction
The Gemara continues to discuss Roman festivals. Rav Yehuda says that Shmuel says: They have another festival in Rome: Once every seventy years they bring a man who is whole and free from any defect and have him ride on a lame man, to symbolize the healthy Esau ruling over Jacob, who walked with a limp after his fight with the angel. And they dress him in the garments of Adam the first man and place on his head the scalp [karkifelo] of Rabbi Yishmael, which the Romans flayed when they executed him.
Rachi non traduit
עוד אחרת. עוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:
אדם שלם. כנגד עשו:
אדם חיגר. כנגד יעקב צולע על יריכו. כלומר עדיין עשו שולט על יעקב:
של אדם הראשון. והן בגדי חמודות שהיו לעשו:
קרקיפלו של ר' ישמעאל. כהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:
וְתָלוּ לֵיהּ [בְּצַוְּארֵיהּ] מַתְקַל [מָאתַן] זוּזָא דְּפִיזָּא, וּמְחַפִּין אֶת הַשְּׁוָוקִים בְּאִינָךְ, וּמַכְרִיזִין לְפָנָיו: סַךְ קִירִי פְּלַסְתֵּר, אֲחוּהּ דְּמָרַנָא זַיְיפָנָא. דְּחָמֵי חָמֵי, וּדְלָא חָמֵי לָא חָמֵי, מַאי אַהֲנִי לְרַמָּאָה בְּרַמָּאוּתֵיהּ וּלְזַיְיפָנָא בְּזַיְיפָנוּתֵיהּ? וּמְסַיְּימִין בַּהּ הָכִי: וַוי לְדֵין כַּד יְקוּם דֵּין.
Traduction
And they hang gold on his neck weighing two hundred dinars, and cover the markets with onyx, and announce before him: The calculation [sakh] of the master [kiri] Jacob with regard to the time of the redemption is fraudulent [plaster]; the brother of our master, i.e., Esau, a forger. They further announce: One who witnesses this festival witnesses it, and whoever does not witness it will not witness it ever, as it was celebrated only once every seventy years. What purpose does deceit serve for the deceiver, and forgery for the forger? And they conclude in this fashion: Woe unto this one, Esau, when that one, Jacob, will arise, as this will cause Esau’s downfall.
Rachi non traduit
דפיזא. פז והוא אבן יקרה עד מאד ואינו מצוי בעולם:
סך קירי פלסתר. חשבון הקצין כזב [הוא]. נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן ליגאל כזב הוא:
סך. חשבון:
קירי. קצין:
אחוה דמרנא זייפנא. אחיו של אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו:
דחמי חמי. הרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית:
מאי אהני לרמאה. ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו:
ווי לדין. לעשו:
כד יקום דין. כשיקום יעקב:
Tossefoth non traduit
מתקל זוזא פיזא. וא''ת והא אמרינן בפ' הנזקין (גיטין דף נח.) תרין איסתרי פיזא נחית לעלמא חד ברומי וחד בכל העולם כולו ואסתירא אמרו בפרק בית כור (ב''ב דף קה. ע''ש) מאי אסתירא פלגא דזוזא וא''כ איך יש מתקל זוזא ברומי ונראה לי דתרין אסתרי לאו דוקא אלא ר''ל מועטת כדאמרינן בהאיש מקדש (קדושין דף מט:) עשרה קבין:

סך קירי פלסתר. פ''ה שקורין יעקב קירי ולא נהירא שיקראו ליעקב אדון לכך פירש ר''ת זה יצחק שקורין קירי ולפי שהיה (זקינו) היו נוהגין בו כבוד כלומר הברכות שנתן ליעקב פלסתר הם ואף על גב שגם הוא אמר והיה כאשר תריד (בראשית כ''ז:
מ') מכל מקום אינו נוטל עכשיו הברכות:
אָמַר רַב אָשֵׁי: הִכְשִׁילָן פִּיהֶם לָרְשָׁעִים, אִי אָמְרוּ ''זַיְיפָנָא אֲחוּהּ דְּמָרַנָא'' — כִּדְקָאָמְרִי, הַשְׁתָּא דְּאָמְרִי ''דְּמָרַנָא זַיְיפָנָא'' — מָרַנָא גּוּפֵיהּ זַיְיפָנָא הוּא.
Traduction
Rav Ashi says: The mouths of these wicked people have caused their downfall. Had they said: A forger is the brother of our master, their claim would be interpreted as they say and wish to be understood. Now that they say: The brother of our master, a forger; they can be understood as saying: It is our master himself who is the forger.
וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא קָחָשֵׁיב לַהּ לְהַאי? דְּאִיתַהּ בְּכֹל שַׁתָּא וְשַׁתָּא קָחָשֵׁיב, דְּלֵיתַהּ בְּכֹל שַׁתָּא וְשַׁתָּא לָא קָחָשֵׁיב.
Traduction
The Gemara asks: And what is the reason that the tanna of our mishna does not count this festival in his list of gentile festivals? The Gemara answers: The tanna of the mishna counts those festivals that occur each and every year, and he does not count those festivals that do not occur each and every year.
Rachi non traduit
ה''ג ותנא דידן מ''ט לא קחשיב הא הני דאיתנהו בכל שתא קחשיב הא דליתא כל שתא לא קחשיב:
הָנֵי דְּרוֹמָאֵי, וּדְפָרְסָאֵי מַאי? מוּטְרְדֵי וְטוּרְיַסְקִי, מוּהַרְנְקֵי וּמוּהְרִין. הָנֵי דְּפָרְסָאֵי וּדְרוֹמָאֵי דְּבַבְלָאֵי מַאי? מוּהַרְנְקֵי וְאַקְנִיתָא, בַּחְנוּנֵי וַעֲשַׂר בַּאֲדָר.
Traduction
The Gemara comments: Those festivals enumerated in the mishna are the festivals of the Romans. The Gemara asks: And what are the idolatrous festivals of the Persians? The Gemara answers: Mutredei and Turyaskei, Moharnekei and Moharin. The Gemara asks: Those are the festivals of the Persians and the Romans, and what are the festivals of the Babylonians? The Gemara answers: Moharnekei and Akenitei, Beḥanunei and the tenth of Adar.
Rachi non traduit
הני דרומאי. הני ימי אידיהן דמתני' אין אסורין אלא לבני רומי:
מוטרדי וטורייסקי מוהרנקי ומוהרין. שמות ימי אידיהן קבועות שיש להן בכל שנה:
ועשר באדר. בעשרה באדר:
אָמַר רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: חֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה קְבוּעִין הֵן, אֵלּוּ הֵן: בֵּית בֵּל בְּבָבֶל, בֵּית נְבוֹ (בְּכוּרְסֵי) [בְּבוּרְסִיף], תְּרַעְתָּא שֶׁבְּמַפַּג, צְרִיפָא שֶׁבְּאַשְׁקְלוֹן, נִשְׁרָא שֶׁבְּעַרְבִיָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן יָרִיד שֶׁבְּעֵין בֶּכִי, נִדְבָּכָה שֶׁבְּעַכּוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי נִתְבָּרָא שֶׁבְּעַכּוֹ. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא מַתְנִי אִיפְּכָא: יָרִיד שֶׁבְּעַכּוֹ, נִדְבָּכָה שֶׁבְּעֵין בֶּכִי.
Traduction
§ Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that it was Rav Ḥanan bar Rava who says that Rav says: There are five established temples of idol worship, and they are: The temple of Bel in Babylonia; the temple of Nebo in the city of Khursei; the temple of Tirata, which is located in the city of Mapag; Tzerifa, which is located in Ashkelon; and Nashra, which is located in Arabia. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: The Sages added to these places the marketplace that is located in Ein Bekhi and Nadbekha, which is located in Akko. There are those who say that Rav Dimi was referring to Natbera that is located in Akko. Rav Dimi from Neharde’a teaches the opposite, that it is the marketplace that is located in Akko, and Nadbekha that is located in Ein Bekhi.
Rachi non traduit
קבועין. ולקמן מפרש קבועין כל השנה שכל ימות השנה עושין עובדיהם יום איד ומקריבין זבחים ואסורים במשא ובמתן לעולם:
תורעתא. שם עבודת כוכבים:
ומפג. שם העיר:
יריד שבעין בכי נדבכה שבעכו ואית דאמרי נתברה שבעכו ה''ג. ואית דאמרי איפכא הני תרי לישני:
אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: מַאי ''קְבוּעִין הֵן''? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר אֲבוּהּ דְּאִימָּךְ: קְבוּעִין הֵן לְעוֹלָם. תְּדִירָא, כּוּלַּהּ שַׁתָּא פָּלְחִי לְהוּ.
Traduction
Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda said to Rav Ḥisda: What does it mean that these temples of idol worship are established? Rav Ḥisda said to him: This is what your mother’s father, Rav Ḥanan bar Rava, said: In contrast to festivals, which last for one or several days, they are always fixed as the site of idol worship, as constantly, all year round, worship takes place there.
Rachi non traduit
ה''ג ותדיר כולה שתא:
אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּגּוֹלָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבַד, וְיוֹם אֵידָם נָמֵי מִי אֲסִיר? וְהָא רַב יְהוּדָה שְׁרָא לֵיהּ לְרַב בְּרוֹנָא לְזַבּוֹנֵי חַמְרָא, וּלְרַב גִּידֵּל לְזַבּוֹנֵי חִיטִּין בְּחַגְּתָא דְּטַיָּיעֵי! שָׁאנֵי חַגְּתָא דְּטַיָּיעֵי, דְּלָא קְבִיעָא.
Traduction
§ Shmuel says: The halakha is that in the Diaspora, engaging in business with gentiles is prohibited only on the day of their festival itself, not during the days preceding and following the festival. Since Jews live among the gentiles, they are unable to refrain from engaging in business with them for such an extended period. The Gemara asks: And is it prohibited even on their festival day itself? But didn’t Rav Yehuda permit Rav Beruna to sell wine to gentiles, and permitted Rav Giddel to sell wheat, on the festival of the Arab merchants? The Gemara answers: The festival of the Arab merchants is different, as it does not have a fixed time, and therefore the Sages did not include it in the prohibition.
Rachi non traduit
בגולה. אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שביניהם אנו יושבין ופרנסתנו מהן ועוד משום יראה:
בחגתא דטייעי. יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית וכאן קורין קופנדרי''א:
דלא קביעא. אין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה:
מַתְנִי' עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה — חוּצָה לָהּ מוּתָּר, הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה — תּוֹכָהּ לָהּ מוּתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם — אָסוּר, וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר — מוּתָּר.
Traduction
MISHNA: In the case of a city in which there is active idol worship, it is permitted to engage in business transactions with gentiles who live outside of the city. If the idol worship is outside the city, it is permitted to engage in business within the city. What is the halakha with regard to traveling there, a place where a pagan festival is being celebrated? When the road is designated only for that place, it is prohibited to use the road, as onlookers will assume that the traveler intends to join the festival. But if one were able to travel on it to arrive at another place, it is permitted to use the road to reach the place that is observing the festival.
Rachi non traduit
מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים. שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר:
חוצה לה מותר. לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו:
היה חוצה לה עבודת כוכבים. כלו' עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם:
תוכה מותר. שאין בני העיר עובדין לאותה יראה:
מהו לילך לשם. לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר:
בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום. שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך שם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה:
ואם. דרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת:
מותר. דהרואה אומר למקום אחר הולך:
גְּמָ' הֵיכִי דָמֵי חוּצָה לָהּ? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: כְּגוֹן עִטְלוֹזָהּ שֶׁל עַזָּה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵרַבִּי חֲנִינָא: עִטְלוֹזָהּ שֶׁל עַזָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: לֹא הָלַכְתָּ לְצוֹר מִיָּמֶיךָ וְרָאִיתָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What are the circumstances that determine whether a place is sufficiently far from a city to be considered outside of it? Rabbi Shimon ben Lakish says in the name of Rabbi Ḥanina: A place that is far enough away is, for example, the bazaar [atluza] of Gaza, which is located outside the city walls. And some say that Rabbi Shimon ben Lakish asked Rabbi Ḥanina about this issue: What is the halakha with regard to the bazaar of Gaza? May one conduct business there on the day of a festival celebrated in Gaza? Rabbi Ḥanina said to him: Did you never in your lifetime travel to Tyre and see a Jew and a gentile
Rachi non traduit
גמ' והיכי דמי חוצה לה. כמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו:
עטלוזא של עזה. עטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז דתנן (בכורות דף לא.) שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז:
עזה. עיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד:
עטלוזא של עזה. דסמוכה לעיר מאד מהו מי שרי מתני' כה''ג או לא:
צור. עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:
Tossefoth non traduit
עטלוזא של עזה. פ''ה שוק של עזה והוא חוץ לעיר ומוכרין בו בשר לשון נשחטין באיטליז ומיבעי ליה מי שרי לשאת ולתת עם בני עטלוזא ביום איד של בני עובדי כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ''כ או לא ורשב''ם פירש עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה ועובדין אותה בני המגרש שמחוץ לעזה יום א' בשנה ומיבעיא אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה ביום איד שחוצה לה וקשיא להר''ר אלחנן על הפירושים דאם העובד כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים משוק העבודת כוכבים ובין שאינו משוק העבודת כוכבים לכך פר''י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בתוכה ולפי זה א''צ לחלק מה שחלק רש''י בין העובד כוכבים שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים חוצה לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source